ד”ר ליאורה דונסקי – מנהלת רפואית, מעון לניצולי שואה ע”ש שמעון ויזנטל
“הצטרפתי לסגל בית החולים לב השרון לפני עשור אחרי התמחות בבית החולים שלוותא. שירתתי כרופאה צבאית (עתודאית) וביליתי שנתיים בהתמחות ברפואה פנימית ובסופו של דבר החלטתי להתמחות בפסיכיאטריה. בריאות הנפש מאפשרת לראות את המטופל מקרוב יותר. המקצוע מגוון מאוד והוא אכן אפשר לי התפתחות מקצועית. עם השנים למדתי פסיכותרפיה, תחום שבו אני גם מדריכה מתמחים ברפואה.
מאז ומתמיד היתה לי משיכה לעבודה דווקא עם אוכלוסייה שאיננה מקבלת זרקור בחברה שלנו. אם בריאות הנפש מכונה לא פעם “החצר האחורית של הרפואה”, הפסיכוגריאטריה היא כנראה הפינה המוזנחת ביותר בחצר הזאת. הטיפול באוכלוסייה הזו מאפשר מגע ורוך שלא תמיד מתאפשר במחלקות פסיכיאטריות אחרות.
החיבור שלי לניצולי השואה כנראה לא מקרי. בהיסטוריה של המשפחה שלי השואה נוכחת ובנעוריי קראתי לא מעט ספרות שואה. אני רואה במטופלים של המעון לניצולי שואה אנשים שיש לנו מה ללמוד מהם, לא רק על ההיסטוריה אלא גם על עצמנו.
ללוות אנשים בישורת האחרונה של החיים לא אומר שאנחנו רק רואים אותם קמלים. מטופלים יכולים ומצליחים להתפתח גם בשלב הזה. יש לנו מטופל בן 80 שחלם שנים לנגן בחצוצרה. בזכות אנשים טובים ומתנדבים נתרמה עבורו חצוצרה ושיעורי נגינה. לראות בן אדם כזה מתאמן ומשתפר זה דבר שנותן לי המון סיפוק והשראה.”
מזל פרויזיאן – אחות חדר מיון, מקשרת ומלווה משפחות מתמודדים
“הצטרפתי לבית החולים לב השרון לפני 29 שנים ולאורך כל שנות עבודתי התמקצעתי והעמקתי בתחום הסיעוד הפסיכיאטרי. לצד ההכשרה המקצועית בענף שלנו יש בתפקיד מרכיבים ייחודיים, הקשר עם המשפחות הוא אחד מהם. מאז ומתמיד ראיתי את המשפחות כחלק בלתי נפרד מהמטופל, מתוך הבנה שההסתכלות על המשפחה במצוקתה והגיוס של בני המשפחה כשותפים משמעותיים בטיפול ביקיריהם מובילים לתוצאות הטיפול הטובות ביותר.
חשוב לי שבני המשפחה של המתמודד ידעו שיש להם כתובת, שהם לא לבד במערכה ושהם יכולים לקבל מענה בכל רגע נתון – בעת האשפוז במחלקה, וגם לאחר השחרור על מנת לשמור על רצף טיפולי.
אני מרגישה שליחות בתפקידי כאחות פסיכיאטרית תפקיד טיפולי בו האנושיות, היכולת להקשיב לזולת, להכיל את האחר, להגיב באכפתיות – הם היסודות לעבודתנו והם שעושים את ההבדל עבור המתמודדים ובני משפחותיהם. בשבילי זו זכות גדולה לבוא יום יום לעבודה ולעשות למען אדם שנמצא באחד המשברים הקשים בחייו. אני מקווה להמשיך עוד הרבה שנים בעבודה שבה אני באמת רואה את יעודי.”
יחידה מצטיינת – מחלקה ממושכת ג’
צוות מחלקה ממושכת ג’
מחלקה ממושכת ג’ הינה מחלקה למטופלים כרוניים הסובלים מתחלואה מורכבת, ומהווה עבורם בית חם – לעתים גם יחיד.
צוות המחלקה מתמודד עם עומס מקצועי ורגשי. רבים מהמטופלים סובלים לצד ההפרעות הפסיכיאטריות גם מבעיות פיזיולוגיות וקוגניטיביות, חלקם מתקשה בתקשורת ולפיכך משמש להם הצוות המקצועי גם עיניים, אזניים ופה. הצוות מנסה בדרכים שונות לעודד מבע כחלק מהטיפול. המטפל נדרש לרגישות ואף לאומץ לב. כמו נדרשת מערכת יחסים רציפה בין מטפל למטופל, דבר המתבטא גם בנושאים לכאורה פעוטים כגון הכרת הרלוונטיות של אביזר או חפץ מסויים המעורר אצל המטופל זיכרון כלשהו.
אחות אחראית מרטה מור
במחלקה מתקיימות פעילויות בתחום המוסיקה והיצירה (סדנאות המופעלות בין היתר על ידי מתנדבים, בליווי וביוזמת הצוות הפרא-רפואי). בנוסף מושם דגש על ויסות חושי כדי להפחית עוררת יתר או על מנת לעורר תגובה.
המחלקה מקיימת פגישות אקדמיות קבועות על מנת להתעדכן בחידושים בתחום הטיפול ולקדם את הידע המקצועי. בשנתיים האחרונות רשמה המחלקה 0 אירועי הגבלה פיזיים.
המחלקה יזמה ביחד עם הנהלת הסיעוד בבית החולים מבצע בדיקות ממוגרפיה באמצעות ניידת שהגיעה לבית החולים לבדוק את המטופלות, מיזם שהורחב לשאר מחלקות בית החולים.