שיקום
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000;
מטרתו לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו(1).
כל מי שהוכר בביטוח לאומי כזכאי לקצבת נכות נפשית מעל 40%, זכאי לקבל שרותי שיקום על פי חוק זה.
צוות העובדים הסוציאליים, בשיתוף המטפל האישי במחלקה, מלווים כל מטופל הזכאי
ל-''סל שיקום'' לוועדה המתכנסת פעם בשלושה שבועות בבית החולים.
ועדת סל-שיקום
הועדה מורכבת מנציגה אזורית של משרד הבריאות, גב' טובה בניאל, רופא פסיכיאטר מומחה מביה"ח - דר' רבה ועו"ס אחראית על שיקום נפגעי נפש בביה"ח, גב' רותי רוזנטל.
קריטריונים להפניה לועדה:
1. לפני פניה לסל שיקום יש צורך לקבל אישור לקצבת נכות בבטוח לאומי, עפ"י אזור מגורים.
2. 40% נכות נפשית עפ"י סעיף 33 שאושר ע"י ביטוח לאומי.
3. רצון ומוטיבציה להשתלב בתכנית שיקום בקהילה.
4. סיכום מחלה חתום ע"י רופא מומחה. יש חשיבות להקפיד על ציון כל המחלות
והנשאויות של המטופל.
5. יש דרישה ממשרד הבריאות שההפניות יגיעו לפחות שבועיים שלושה לנציבות הועדה, טרם התכנסותה.
6. המטופל חייב להיות מלווה ע"י המטפל, במצבים חריגים יוזמן גם רופא בכיר.
תפקיד הועדה
סל-שיקום
1. מגוון רחב של אפשרויות לדיור מוגן בקהילה.
2. ליווי בקהילה - חונך או סומך.
3. טיפול שיניים - פעם בחיים מתן אישור תקף לשנה, באם לא נוצל יש לחדש הגשת בקשה.
4. תעסוקה: מועדונים תעסוקתיים - מפעל מוגן ועבודות שונות.
בנוגע לתעסוקה נתמכת - יש צורך קודם כל לפנות למחלקת שיקום של ביטוח לאומי.
במקרה שהמטופל כבר השתמש בזכאותו לשיקום, יש אפשרות לפנות לסל-שיקום.
5. חשוב לדאוג שהמטפלים יהיו לבושים בבגדיהם האישיים בהגעתם לועדת סל-שיקום.
בוועדה מציג המטופל את בקשותיו למסגרות שיקום בתחום דיור, תעסוקה, שעות פנאי, השכלה וטיפולי שיניים ומקבל אישור והפניה למסגרות המתאימות ואת עזרת צוות בית החולים בתהליך.
באזור בית החולים מצויים מגוון הוסטלים, שמציעים טיפול ברמות אינטנסיביות שונות.
בחלק, הדרישה היא שהמטופלים יצאו לעבודה מחוץ להוסטל ובאחרים הדרישה היא לתפקוד מועט יותר.
ועדת סל השיקום, קובעת בהתאם להמלצת המחלקה המטפלת ועל פי בדיקת המטופל, איזה הוסטל מתאים לו. המטופל יוצא לראות את ההוסטל ולאחר תהליך הדרגתי של התאקלמות, הוא עובר לגור בהוסטל.
קיימת אפשרות לעבור מסוג הוסטל אחד למשנהו. קיימת גם אפשרות לעבור מהוסטל לדיור מוגן שבו הדרישות הן לתפקוד גבוה יותר.
מהבחינה התעסוקתית, קיים בבית החולים מרכז עבודה שנקרא "תרבות העבודה". המרכז מכין את המטופלים לעבודה מוגנת בחוץ.סל השיקום מאפשר להפנות מטופלים למגוון עבודות מוגנות בקהילה.
מטופלים שאינם מתאימים לעבודה, יכולים להשתלב במועדונים חברתיים.
מסגרות הדיור בקהילה נחלקות לרמות שונות:
הוסטל כוללני
רמת דיור עבור נפגעי נפש הזקוקים לתמיכה וליווי מוגבר במסגרת מגורים בקהילה. הצוות כולל רופא פסיכיאטר ואחות ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, מדריכים, אם בית ומדריך לילה. על המסגרת להיות ערוכה למתן מענה תעסוקתי לשעות הבוקר כגון תכנית של ריפוי בעיסוק.
הוסטל מתוגבר
הוסטל המיועד לאוכלוסייה של נפגעי נפש העצמאיים בנטילת תרופות, מסוגלים לצאת לתכנית עבודה יומית מחוץ להוסטל ומסוגלים לקחת חלק בניהול משק הבית. הדיירים נמצאים במעקב פסיכיאטרי במרפאות הקהילה. צוות ההוסטל כולל אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, מדריכים, אם בית ומדריך לילה.
הוסטל רגיל
הוסטל המיועד לאוכלוסייה של נפגעי נפש אשר ביכולתם לנהל חיים עצמאיים אך זקוקים למסגרת תמיכה ולהשגחה. הדיירים מסוגלים לעבוד מחוץ להוסטל, להכין את ארוחותיהם ועצמאיים בנטילת תרופות. צוות ההוסטל כולל אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, מדריכים ואם בית. אין מדריך לילה.
דיור מוגן
מסגרת הדיור המוגן מיועדת לנפגעי נפש המתגוררים בדירות עצמאיות בקהילה, בשכירות חופשית, שכירות סוציאלית או בדירות אשר בבעלותם. הדיירים מתפקדים באופן עצמאי אך זקוקים להדרכה וליווי. הצוות כולל עובדת סוציאלית, אם בית או מדריך.
ישנן שלוש רמות של דיור מוגן:
דיור לווין- ביקורים פעם- פעמיים בשבוע
דיור מוגן רגיל- ביקורים שלוש עד חמש פעמים בשבוע
דיור מוגן מתוגבר- ביקורים שש עד שבע פעמים בשבוע
לדף המסגרות בקהילה