מחלקה ה'

אחות אחראית: דבורה שפרלינג

פסיכולוגית בכירה: אורה יושפה

עובדות סוציאליות: קרן בן הגיא, ליסה דודלזק

מרפאות בעיסוק: טניה ספיטקובסקי, הילה רטה

מזכירת המחלקה: חגית מימון טל. 8981144- 09

אופי המחלקה ועקרונות הטיפול בה

מחלקה ה' הינה מחלקה פעילה מוגנת לגברים, הנותנת שירות למטופלים ממגזרים שונים בעלת  ניסיון רב בטיפול באוכלוסיה חרדית.

ההתייחסות הטיפולית הינה כוללנית להיבטים הביולוגים (תרופתיים), הפסיכולוגיים, המשפחתיים והשיקומיים. כמו כן, חלק נכבד מהעבודה הטיפולית מתבצעת במסגרות קבוצתיות וטיפולים פרטניים.

לכל מטופל המתקבל לאשפוז, רופא מטפל ובהתאם לצורך גם מטפל אישי. מהם ניתן לקבל פרטים לגבי התוכנית הטיפולים הייחודית לכל מטופל.

ביקורים

ביקורים יתאפשרו בחדר הביקורים הצמוד למחלקה או מחוץ למחלקה באישור הרופא המטפל.

ילדים מורשים לבקר בתיאום מראש.

לרשות המטופלים טלפונים ציבוריים שמספרם: 09-8945000, 09-89415000

פרויקט האיכות המחלקתי: אחיות קשר.

לכל מטופל אחות קשר המקשרת בין הגורמים המטפלים השונים ומשפחתו של המטופל. אחיות הקשר הינן: גב' מזל פרוויזיאין והגב' פאולינה סטרימבן, ניתן להשיג בטלפון:  09-8981140/1. 

פרוייקט יום האיכות 2007

פרויקט איכות 2008

פרויקט איכות 2009

ביקורים מודרכים:

ניתן לערוך סיור מודרך במחלקה על-ידי האחות האחראית בתיאום טלפוני מראש: 09-8981140/1.

מחקר:

במחלקה מתנהל מחקר במטרה לשפר ההיענות לטיפול התרופתי.  

אנו מקווים לשיתוף פעולה ולהחלמה מהירה.

    בכבוד רב,

צוות מחלקה ה

פרויקט איכות 2011

שיפור יכולת השליטה בדחפים תוקפניים  באמצעות קבוצות טיפוליות

2. שמות חברי הצוות ותפקידיהם:
דר' אלפיסי מנהלת  מחלקה
ליאת פלדמן עובדת סוציאלית
רותם כהן שליט פסיכולוגית
 
3. תקופת פעילות הצוות: שתי קבוצות בשנת 2011
4. הבעיה-  אירועים חריגים הכוללים תוקפנות בין המטופלים לבין עצמם ושל המטופלים כלפי הצוות, הינם חלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית במחלקה מוגנת גברים. אירועים שכאלה פוגעים ברווחת המאושפזים במחלקה, מסכנים את בריאותם הפיסית והנפשית ואף מהווים חלק משמעותי מן הסיבות לאשפוז חוזר. לאור כל זאת הוחלט כי יש צורך לבנות מסגרת אשר תתמקד במתן כלים להתמודדות של המטופלים עם מצבי כעס ותוקפנות.
5.  יעדים והישגים- לימוד ביטויי הכעס האפקטיביים בקרב המטופלים והורדת ביטויי אלימות המילולית והפיסית בקרב המטופלים במחלקה.
6. מתודולוגיה- תכני הקבוצה עוצבו על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, ועל סמך פרוטוקולים שנוסו בהצלחה באוכלוסיות מגוונות.  לצורך הקבוצה הנוכחית הותאמו תכנים אלו לאוכלוסייה פסיכיאטרית השוהה במחלקה אשפוזית פעילה. בשלב הראשון הוחלט על ביצוע קבוצות פיילוט, אשר יהוו בסיס לקבוצות ההמשך שיערכו בעתיד. הקבוצות נבנו כקבוצות סגורות בנות 5-6 משתתפים, והוחלט כי הן יהיו חווייתיות,ויכללו התנסות פעילה, תוך יישום טכניקות וכלים התנהגותיים להתמודדות יעילה עם כעסים. בין השאר, נעשה שימוש בכלים המערבים דמיון ומשחק, משחקי תפקידים, טכניקות הרפיה וטכניקות הרגעה
הפועלות על עולם ה חושים.

לצורך הערכת קבוצות הפיילוט, נאספו מספר מדדים:
1. ריאיון חצי מובנה עם כל אחד מן המשתתפים, לפני ואחרי הקבוצה.
2.  שאלון דיווח עצמי, אשר הועבר לכל אחד מן המשתתפים לפני ואחרי ההתערבות: State-Trait Anger Expression InventorySpeilberger,1998)).
3. בנוסף, עלה הרעיון לאסוף מדדים אובייקטיביים אודות כמות ביטויי הכעס והאלימות של המשתתפים, באמצעות ספירת מס' האירועים החריגים שנצפו לפני ואחרי ההתערבות עבור כל מטופל. רעיון זה לא יצא לפועל בשל קשיים טכניים, אך ייושם בקבוצות עתידיות.
7. חדשנות-   
8.  עבודת צוות- בתום כל אחת מהקבוצות, נערכה הפקת לקחים. לאחר הפיילוט הראשוני הוחלט על קיצור משך ההתערבות, הפיכתה ליותר חווייתית ופחות נשענת על מלל, שילוב של טכניקות הרפיה ושילוב רב יותר של דוגמאות מעולמם של המטופלים. בנוסף, נערכו שינויים בשאלוני הדיווח העצמי. לאחר הפיילוט השני,  עלה כי יש צורך בבדיקה וסקירה מחודשת של כלי המדידה, כולל אפשרות לשימוש במדדים איכותיים.

9.סיכום תרומת השיפורים:
         המשתתפים בקבוצה דיווחו על תחושה שהקבוצה תרמה ליכולתם לשלוט בכעסים ולהשתמש   בכלים להתמודדות עם כעס במהלך האשפוז. בנוסף, מטופלים אשר לא לקחו חלק בקבוצה   הביעו רצון להשתתף בה וגילו עניין רב בנושא.  שימור השיפורים לאורך זמן  

10.
           על אף שהמטופלים הביעו שביעות רצון מההשתתפות בקבוצה, נראה כי ההשתתפות לא מנעה   אשפוזים חוזרים של המטופלים על רקע אלימות. נראה כי השתתפות בקבוצה קצרת טווח אינה  מספקת עבור הפחתת האלימות בקרב מטופלים אלה, וכי על מנת לשמר את ההישגים יש צורך בבניית קבוצות ארוכות טווח שיפעלו גם לאחר האשפוז. 11

. כיווני שיפור עתידיים:
            כפי שצוין לעיל, יש צורך לבחון את כלי המדידה בהם נעשה שימוש במסגרת  קבוצות הפיילוט, ובמיוחד את היעילות של מדדי הדיווח העצמי באוכלוסייה זו. בנוסף, יש צורך לבחון את היכולת של קבוצה מוגבלת בזמן לייצר שינויים אשר ישמרו גם לטווח הארוך

על החתומים
                                                                       דר' אלפיסי
                                                                       מנהלת מחלקה ה'