בהמשך ניתנה הרצאה ע"י גב' תמר אמיר - יועצת אירגונית,  בנושא: "ניהול רגשות ושליטה בכעסים - איך לכעוס מבלי להרוס".

נערכה תחרות פנימית, וועדת השיפוט זיכתה שלושה פרויקטים בפרס.

כמו כן חולקו תעודות לעובדים מצטיינים, על תרומתם למערכת.

  
                    עו"ס שובית מלמד    אחות ולנטינה מוסייב

הפרויקטים שהוצגו:

תיעוד רגעים משמעותיים בעזרת הכנת אלבום תמונות אישי
מחלקה א'

"תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים"
רקע: חלק מהזהות האישית של המטופל נבנית מיכולתו להביט בעצמו, לבחון את מראהו והופעתו ולראות את עצמו כפי שהוא משתקף בצילומים מעברו. . מטופלים באשפוז ממושך סובלים מחסך בתיעוד חייהם. בני המשפחה נוטים לא לתעד את המפגשים עם המטופלים. הכנסת מצלמה אסורה לבית החולים ובבואם הביתה (אלו שיוצאים) קיימת נטייה לא לצלמם. תיעוד באמצעות צילום של אירועים שונים שהמטופל עובר במהלך חייו במחלקה (מפגש משפחות, טיולים, חגיגות ימי הולדת ועוד), הם נדבך נוסף בבניית העולם החוויתי והזיכרונות אותם אנו רוצים להעניק למטופלי המחלקה.
הגדרת צרכים: מטופלים המאושפזים בביה"ח לאורך זמן חסרים רצף היסטורי של חייהם האישיים. מיעוט מהמטופלים זוכים לקבל ממשפחותיהם צילומים של עצמם ושל אירועים בהם הם נטלו חלק בעבר ובהווה. גם במסגרת ביה"ח  קיימת הסתייגות מצילום מטופלים משום צנעת הפרט.יוצא  מכך ששנים "נמחקות" מההיסטוריה האישית, מהנרטיב- הסיפור האישי.
המטרה: חיזוק והכרת הזהות האישית ע"י אלבום תמונות אישיות מהמחלקה בצירוף תמונות מהעבר למטרת יצירת זהות אוטוביוגרפית  ורצף בחייהם.
• הפקת אלבום תמונות אישי הינו פרויקט המשך ליוזמות קודמות שעסקו בהנצחת החלקים הבריאים של המטופלים ובהם מפגש עם משפחות, חגיגת יום ההולדת וקיום תערוכת ציורים.
ההתערבות:
• נערך סיעור מוחות בקרב אנשי הצוות במטרה לאתר צורך, אותו נמלא במסגרת פרויקט האיכות השנתי.
• עלה צורך בתיעוד ושמירה של זיכרונות מאירועים חשובים בחיי המטופלים.
• הוחלט על קנית מצלמה מכספי המחקר המחלקתיים שתשמש למטרה זו.
  הצוות החל מצלם את המטופלים בכל הפעילויות במרכז, בטיולים, בחגיגות יום הולדת ועם בני המשפחה.
הוחלט לתת לכל מטופל תמונה ממוסגרת שלו, אותה הוא יניח ליד מיטתו .
ביום הולדתו מקבל כל מטופל אלבום תמונות אישי עם צילומים  מאירועים משמעותיים שלו. בני המשפחה מתבקשים להביא ולהוסיף לאלבום, תמונות מהעבר כדי ליצור אינטגרציה בזהות האישית וברצף החיים .
תוצאות ההתערבות:
מפי המטופלים:
ש. " האלבום שלי מפחיד. אני מכירה את עצמי יפה וקשה לי להתווכח עם המראה"
ק. "היה כיף לקבל את האלבום. המשפחה שלי תוסיף את התמונות שלי מהבית."
ה."אני רואה שמחת חיים בתמונה שלי"
נ."כשאני רואה את התמונות זה מזכיר לי את יום הולדתי . אני נראה טוב ומחייך בתמונה. זה מזכיר לי את הטיול והאווירה הטובה."
צ." רואים שזה משהו! יכולתי לראות את ההתרגשות על פני. רואים הבעת רגשות."
תוכניות לעתיד: בנית קבוצה טיפולית שבה המטופלים והמטפלים יצלמו במשותף.
כחלק מהעצמת המטופלים, בכוונת המחלקה לאפשר למטופלים לצלם ולהנציח אירועים חשובים בחיי המחלקה.  בהמשך ננסה לפתח את תחום הטיפול באמצעות צילום שעדיין לא קיים במחלקה א'.

"יום משפחות"- גשר לקשר, 3.5.10
מחלקה ב

במהלך ששת החודשים האחרונים חשב כלל הצוות הרב מקצועי במחלקה ב' (מחלקת גברים מוגנת והמחלקה המשפטית) על דרך היכולה להביא לעידוד המשפחות לקשר עם המטופלים ולהשגת שיתוף פעולה רב יותר מצד המשפחות לטובת שיקום המטופלים.
יום המשפחות אשר חל בתאריך ה-3.5.10, היווה את גולת הכותרת לפעילות ענפה של המחלקה לשימור ושיפור הקשר בין המטופל למשפחתו או ל"אחר משמעותי" וכן ליצירת אווירה תומכת ומכילה במחלקה. לשם כך, נקבע יום מיוחד באווירה משפחתית, בו המטופל ומשפחתו פוגשים במטפל האישי ובצוות המורחב ומוזמנים ליום היכרות וקשר עמוק עם צוות המחלקה, ופעילויות שהמרכז הרפואי מציע.
עם הוצאת ההזמנות, כלל הצוות התגייס לגייס את המשפחות או "אחר משמעותי" על מנת שיהיו רבים מהמשפחות והמטופלים שייהנו מהמפגש. בבוקר האירוע הייתה תכונה רבה במחלקה ותחושה כי אירוע משמעותי עומד לחול. המטופלים נראו נרגשים לקראת המפגש והאירוע אליו התכוננה כל המחלקה.
טיפין טיפין החלו להגיע משפחות, ומה רבה הייתה ההתרגשות כאשר ראינו משפחות כה רבות מטריחות את עצמן במהלך יום עבודה ומגיעות לבלות במחיצת יקיריהן זמן איכות והיכרות עם צוות המחלקה. התרגשות נוספת באה לידי ביטוי במפגש של המטופלים עם משפחותיהם- מלחץ וחשש שמא המשפחות לא יגיעו, השתנו הפנים לשמחה צרופה.
צוות המחלקה במלואו גויס להפיק יום שכלל קבלת פנים מפגש היכרות של המשפחה עם צוות המחלקה, סיור והיכרות עם המרכז הרפואי והפעילויות השונות המתרחשות בו, היכרות עם מרכז הריפוי בעיסוק, אולם הספורט, הגינון הטיפולי, פינת בע"ח ותרבות העבודה. לאחר מכן הופעלו סדנאות המשותפות למטופלים למשפחות ולאנשי הצוות: סדנת אומנות במהלכה יצרו בצוותא סביב נושא המשפחה, סדנת מוזיקה שהרימה את מצב הרוח וסחפה את כלל המטופלים בקצב, סדנת גינון שבסיומה יצאה כל משפחה עם מזכרת מן היום- עציץ קטן ומלבלב, ובנוסף,במהלך כל היום ואף בסיכום היום, התאפשר מגע בלתי אמצעי וביטוי רגשי של תחושות המטופלים ומשפחותיהם, משפחות הודו על הטיפול המסור של צוות המחלקה לאורך זמן רב, על כך שהצוות תמיד קשוב אף לצרכיהן ונותן מענה נעים ומקצועי יחד עם הכלה ואוזן קשבת. במפתיע, אף המטופלים הרגישו את האווירה המיוחדת וכמה מהם החליטו אף הם לדבר על הנתינה במחלקה, על ייחודיות יום המשפחות עבורם, על הקושי של התמודדות עם המחלה ועל התקווה.

ניכר היה כי המטופלים, המשפחות ואף הצוות התרגש מאוד מקיום היום המוצלח. כן יירבו!

העלאת המודעות וסכנת הדבקה במחלות זיהומיות ומין בקרב מאושפזים במחלקה לתחלואה כפולה: "מין בטוח ומוגן" ותוצאות של "מין לא בטוח ולא מוגן"
מחלקה ג

הגדרת הנושא: בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה אחוז גבוה (אומנם לא נבדק סטטיסטי) של מחלות זיהומיות (למשל דלקת כבד, AIDS ) ומחלות מין (למשל עגבת, זיבה). למטופלות ומטופלים מודעות נמוכה בנוגע ל "סקס בטוח" ושימוש באמצעי מניעה והגנה.
תקופת פעילות המחלקה: המחלקה פועלת מתאריך 7/2003 . פרויקט זה הוא פרויקט עתידי.
תיאור הנושא: בקבוצות בוקר ובמסגרות קבוצתיות טיפוליות שונות עולה הנושא של "סקס בטוח ומוגן" ותוצאות של "סקס לא בטוח ולא מוגן".
נושא זה מועלה לעיתים ע"י הצוות ולעיתים ע"י מטופלים.
בד"כ נושא טעון זה עולה עם קבלת מטופל/ת החולה מאחת המחלות זיהומיות או מין או בגלל ידיעה על קיום יחסי מין לא מוגנים בשטח המחלקה, שטח בי"ח או בחופשים.
ללא ספק, נושא חשוב זה, כלומר מניעה הידבקות, זקוק ומצריך התייחסות מיוחדת וייחודית.   
מדובר בתהליך קבוצתי פסיכו-חינוכי בקבוצת "רכבת" הנעזר באביזרים אודיו-וויזואליים.
תהליך זה יהיה מלווה בהזמנת אנשי מקצוע רלוונטיים אשר יתרמו את חלקם לתהליך.  
תיאור מצב קודם: עד עתה הייתה התייחסות אקראית ולא מתוכננת לנושא של "סקס בטוח ומוגן" ותוצאות של "סקס לא בטוח ולא מוגן".
תהליך עבודת הצוות: האתגר הגדול עבור הצוות הרב מקצועי (סעודי ורפואי) הוא ללמוד באופן מפורט ביותר את הנושא. תהליך למידה זה (שעדיין ממשיך) כולל ביקורים במחלקות ומוסדות רלוונטיים, שיחות והתייעצויות עם יודעי דבר וקריאת חומר בנדון. 
פתרונות ושיפורים שיושמו: עד עתה לא היה פורום שנגע בצורה ספציפית בנושא. קבוצה זו תיתן מענה נוח וזמין למתעניינים וזקוקים להדרכה זו.  
תועלת העבודה : בעזרת קבוצה  "סקס בטוח ומוגן" ותוצאות של "סקס לא בטוח ולא מוגן" חלק מהמטופלים יכולים לפתח מודעות גבוהה יותר בנושא. 
שימור השיפורים לאורך זמן: המטרה האידיאלית היא המשך קיום מפגשים אלה בקהילה במוסדות הרלוונטיים. מטופלים בשחרורם יקבלו הדרכה כיצד להמשיך קשר זה בקהילה.
כיווני שיפור עתידיים : קיום קבוצות "סקס בטוח ומוגן" ותוצאות של "סקס לא בטוח ולא מוגן" במוסדות נוספים כגון מרכזי גמילה, קהילות טיפוליות ויחידות יום.

פיתוח ויישום מערכתי של חוזה טיפולי
ככלי החזקה בטיפול בפציינטים בעלי הפרעות אישיות.

מחלקה ד'.

בנייה ויישום של חוזה טיפולי עם פציינטים נעשה במחלקה מזה כ-3 שנים.
כמחלקה פעילה פתוחה היחידה בביה"ח , אנו קולטים כמות גדולה של מטופלים בעלי הפרעות אישיות קשות, מטופלים פוסט-טראומטיים לעיתים עם תסמינים אקוטיים, מטופלים דיסוציטיבים, עם הפרעות חרדה, אובדנות וקשיי וויסות. התעורר הצורך לפתח בקרב הצוות המטפל מיומנות ספציפית לטיפול במיקרים הללו ובכך להפוך את המחלקה למסגרת המארגנת ומווסתת התפרצויות קשות ומהווה מסגרת טיפולית מוגדרת, ברורה ובטוחה עבור המטופל.
לפני יישומו של החוזה ככלי טיפולי בסיסי להתערבות ראשונית היה קושי רב לייצר מצע/בסיס שעליו ניתן לבסס ברית טיפולית, לזהות מטרות טיפוליות ריאליות ולפעול להשגתן בצורה סיסטמטית. מטופלים אלו "הכניסו" ע"י הכאוס הסובייקטיבי הפנימי שלהם, מתח רב בקרב הצוות המטפל שהתבטא בתגובות קאונטרטרנספרנציליות של חוסר אונים, כעס, בלבול, חוסר סבלנות וקושי לגייס אמפטיה. לעיתים קרובות ניכר גם מתח בין אנשי הצוות המטפל, הקשור לפיצולים של המטופלים. כך השתחזרה במחלקה התבנית הבינאישית והתוך-אישית המאפיינת את חייהם של אותם המטופלים בחייהם מחוץ למחלקה. מטופלים אלה שוחררו ללא מהלך טיפולי ממצה או הועברו למחלקות סגורות וחוו את הדחייה המוכרת להם במגע עם הסביבה. לעיתים הם חזרו לאשפוז מהר ("Revolving door"). 
ליישום של רעיון החוזה במחלקה קדמו מספר שנים של הדרכה אשר ניתנה לצוות המטפל במסגרת סדנאות שונות. כמו כן קיימת הדרכה שוטפת של הצוות הסיעודי בשנים האחרונות הניתנת ע"י פסיכולוגים. בעת הקבלה של מטופל, מתקיים דיון לגבי הרלבנטיות של יצירת חוזה. לאחר הסכמה, הצוות מנסח את פירטי החוזה בצורה ספציפית ומותאמת למטופל. בשלב הבא, הצוות משתף את המטופל בפירטי החוזה ומשוחח איתו על פרטיו. החוזה נמסר למטופל ולצוות המטפל. בקרב הצוות הסיעודי נקבע בכל משמרת מי יהיה אחראי על יישום החוזה עם המטופל. .  בשלב זה, החוויה הסובייקטיבית של הצוות המטפל הינה כי יישום החוזה ככלי ראשוני הינו מועיל. בעתיד ניתן יהיה למדוד באופן כמותי את התועלת הזו ע"י: מדידת כמות ההעברות למחלקות סגורות, כמות השחרורים המוקדמים ותופעת ה" Revolving Door", כמות האירועים החריגים,כמות  זימונים של רופא תורן. השבחת המשאב האנושי ע"י השתלמות והעמקה בנושאים של הפרעות אישיות, טראומה וכן ע"י היכרות עם ארגונים קהילתיים וגורמים משפטיים שמטפלים באוכלוסיה זו.
החוזה מוכנס למערכת הממוחשבת (פרומתאוס) ונגיש לכל הצוות המטפל להתעדכן בו, לפעול לפיו ולעדכנו אם עולה הצורך. מתקיימות פגישות שוטפות לדיון ביישום החוזה.

מחלקה סגורה - פתוחה לקהילה
מחלקה ה' עם הפנים לקהילה

"דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב
על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.
אפילו אלה שלא למדו קרא וכתב מדייקים:
זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר
זה שורף וזה כאב חד וזה קהה. זה פה, בדיוק פה
כן. כן. האושר מטשטש הכול. שמעתי אומרים
אחר לילות אהבה ואחר חגיגות , היה נפלא, 
הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף
בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר ,ואין לי מילים.
טשטוש האושר ודיוק הכאב
ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם
את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים" .
(מתוך ספרו של יהודה עמיחי: פתוח סגור פתוח)

...אז מתוך המחלקה הסגורה, המוגנת, היו במהלך השנה אירועים ושמחות שכדאי למצוא להם מילים או תמונות. הפתוח של המחלקה הסגורה התאפיין בחיפוש אחר חוויות שיאפשרו לדברים מבחוץ להיכנס אל תוך המחלקה, ולמחלקה על מטופליה ומטפליה להיפתח כלפי חוץ .
מוצגים בפניכם אירועים שנותנים ביטוי למחשבה המתמדת של לפתוח, לתת להיכנס ולהיפתח לבחוץ, תנועות הכרחיות בעבודה הטיפולית עם מטופלים שעולם הפנימי נחסם , נסגר, ומתקשה לעשות משא ומתן בין הבפנים לבחוץ . בחרנו לתת ביטוי לרגעי אושר ושמחה שיצאו מתוך המחלקה הסגורה, שהיו מעבר לכאב שכל כך מדייקים לתארו .

מהפנים לחוץ :

"מפגשים מהסוג השלישי"- מתוך המחלקה הסגורה, נפתחה האפשרות של נציגי שיקום שונים לבוא ולהציג בפני המטפלים והמטופלים את האפשרויות השונות הקיימות מחוץ למחלקה - מתוך מחשבה שמחשבה על העתיד, מחשבה על החיים שמעבר לאשפוז, מחוץ למחלקה אפשרית עבור חלק מהמטופלים כבר בשלב זה. כך קרה למשל שהוזמנה נציגת השיקום של "מפעל שכולו טוב".מהמגזר הערבי, התקיימה פגישת הכרות עם המסגרות השיקומיות שמופעלות על ידה, והיה שיח פורה בינה לבין המטפלים . בהמשך הוזמנה לפגוש קבוצת מטופלים, על מנת לעניין אותם בתוכנית השיקום. 

"מפגש פסגה" - למחלקה הוזמנו שני שחקני כדורגל מקבוצת מכבי תל אביב: יוסי שבחון ואבי יחיאל. השניים קיימו שיחה מעניינת עם המטופלים ולאחר מכן יצאנו אל המגרש למשחק ידידותי שהותיר חוויה מרגשת ונעימה לכל המשתתפים . עבור המטופלים הייתה תחושת התרגשות , ושמחה על הכבוד שבו התייחסו לשאלותיהם ועל כך שעשו את המחווה לבוא למחלקה. שעל היותה סגורה  במובנים מסוימים , מצאה דרך להיות פתוחה לביקור שכזה.

תערוכת הציורים של ויקטור - במסגרת המאמץ של צוות המחלקה להישאר פתוח ככל האפשר להזדמנויות תרפויטיות "לא שגרתיות". במסגרת טיפול פרטני עלתה המחשבה לאפשר למטופל להציג את עבודותיו . ויקטור והמטפלת שלו, בעזרת הריפוי בעיסוק ובעידוד הצוות כולו, יצרו תערוכה מרשימה של ציוריו. רבים מאנשי הצוות של בית החולים באו והתפעלו מכישרונו של ויקטור. זו הייתה חוויה מעצימה ומסעירה עבורו, ועבור בני המשפחה שהוזמנו להיות חלק מאירוע מיוחד ומשמעותי בחייו.

והאירוע הכי פתוח שיצא מבית היוצר של המחלקה ה"סגורה" היה יריד האביב.
אירוע שכלל מפגש של חוץ ופנים. התגייסות של אמנים לבוא אל תוך בית החולים, להיפתח אל המטופלים, אירוע שהזמין את הקהילה, את התקשורת את הבחוץ אל הפנים .
עבור המטופלים והמטפלים הייתה חוויה כמו שמתאר עמיחי  : "נפלא, נהדר ,ואין לי מילים".

התערבות להפחתת אלימות והקניית מיומנויות התנהגותיות בחברה.
מחלקה ח

מחלקה ח' הינה מחלקה מוגנת בה מאושפזים מטופלים שברובם סכיזופרנים ממושכים שחלקם הגדול הועברו לפני כ-4 שנים מבתי חולים פרטיים ( גן מגד, מצפה נוף, נווה יעקוב ). מטופלים אלו מאופיינים בליקויים תפקודיים קשים בביצוע פעולות בסיסיות כמו אכילה שתייה רחצה הלבשה וכלה בחוסר יכולת לקיים קשר חברתי, תקשורתי מילולי בסיסי ביותר. לחלקם אף מתלוות מחלות גופניות כרוניות כולל פגיעות במערכת העצבים המרכזית, וחלקם לוקים בנוסף גם בפיגור שכלי בדרגות חומרה שונות.  הטיפול במטופלים אלו דורש להשקיע מאמץ ולהירתם לעבודה מאומצת ממושכת ועקבית.
הצוות המטפל ראה חשיבות רבה בהבאת המטופלים לרמות תפקוד בסיסיות, בתקווה שהישגים אלו יניעו אותם לפעילויות במסגרות הטיפוליות במחלקה ובמרכזי השקום בבית החולים, ויפחיתו את האלימות בינם לבין עצמם וכלפי הצוות.
הצוות נקט בתהליך ממושך ועקבי ברכישת אמונם של המטופלים, בצמצום הפערים התפקודיים איתם הגיעו מהמוסדות הפרטיים, ובניסיון להחזיר את המטופלים למעגל חיים חברתי, תוך הקניית מיומנויות בסיסיות.
הצוות שם לו למטרה:
1. להבין את סיבת האלימות
2. להפחית התנהגות אלימה
3. לשנות הרגלי התנהגות ולפתח יחסי חיברות
באמצעות הקניית הרגלי התנהגות ופתוח יחסי חיברות הצוות פעל להורדת ההתנהגות האלימה של המטופלים. ההתערבויות התבטאו ב:
  חידוש וחיזוק הקשר עם בני משפחה שנותק בהיותם במוסדות הפרטיים, סיוע למשפחות להתמודד עם הפחד,  הבושה והסטיגמה.
  הקניית הרגלים בסיסים כמו שימוש בשירותים, שימוש בכלי אוכל לאכילה, לבקש תוספות לאוכל ולא לחטוף, לצחצח שינים  ולשמור על השיניים התותבות, שמירה על יחידת החולה וסביבה נקייה.
  הפעלת קבוצות טיפוליות על מנת להקנות סדר יום קבוע, הקשבה, ביטחון, מגע אנושי, הרגלים ,הפחתת אלימות.
להלן הקבוצות: רגרסיה ופרוגרסיה בקבוצה פסיכוטית, קבוצת מוסיקה,  קבוצת ריקודים, קבוצת גינון, קבוצת קהילה, קבוצת ליטוף חיות, קבוצה ורבלית ( המטופלים המשתתפים מכנים קבוצה זו: כ- " הקבוצה שלנו " ). קבוצת הפעלה באומנות להפחתת אלימות, קבוצת מיומנויות בסיסיות, קבוצת הרפיה, קבוצת טיפוח, קבוצת הליכה, קבוצת זכויות המטופל.
 
תוצאות:
      הקבוצות סייעו למטופלים להזין  זה את זה ולרכוש מיומנויות של אנשים החיים בקבוצה.
  מספר מקרי האלימות פחתו.  למשל בשנת 2006 היו  211 מקרי אלימות ובשנת 2008 מספרם ירד ל- 61 מקרי אלימות. מספר ההגבלות הנובעות מהתנהגות אלימה פחת, בשנת 2007 היו 206 הגבלות מטופלים, בשנת 2008 מספרם ירד ל- 159 הגבלות ובשנת 2009 מס' ההגבלות ירד ל-84.
  כשליש מהמטופלים כיום יוצאים ביוזמתם מחוץ למחלקה לקפיטריה, למכולת ולמרכז השקום בבית החולים.
  בבקרת האיכות המחוזית צוין צוות זה לשבח על התמדתם בהקניית חינוך לבריאות השן ובדרכי הקניית ההרגלים לניקיון השיניים התותבות ואכסונם, לאוכלוסיה בעלת תפקוד ירוד.
  הושג רווח משני כתוצאה מההתערבויות השונות ומצאנו כי מעשנים כבדים הפחיתו בעישון עד ל- 9 סיגריות ביום.
לסיכום:
הקניית מיומנויות לחולי נפש כרוניים עם ליקוי קשה מאוד, בעבודה מאומצת ממושכת ועקבית, קבוצתית ופרטנית, תוך הקשבה לצרכיהם,מתן יחס של אמפתיה, רגישות וחתירה מתמדת לשדרוג איכות חייהם, הביאו לתוצאה המיוחלת של הפחתת אלימות, ורכישת מיומנויות התנהגותיות חברתיות משופרות, לרווחת החולים והסובב אותם.

חיזוק הקשר בין המטופלים ומשפחותיהם בעזרת בניית אלבום תמונות אישי.
מחלקה ט

תקופת פעילות: כחצי שנה במסגרת טיפול פרטני בחולים הפסיכוגריאטריים הכרוניים.
תיאור הנושא: הושם דגש על אוכלוסיית המטופלים הפסיכוגריאטריים הכרוניים שהמחלקה מהווה עבורם תחליף לבית הקבוע. במסגרת הניסיון לתת למטופלים אלה תחושה של בית ומקום המעריך את זהותם כיחידים משמעותיים בעלי ייחוד וסיפור חיים אישי הוחל בפרויקט בניית אלבום אישי במטרה לתת לכל מטופל ממושך הזדמנות לחדש ולחזק את הקשר עם בני משפחותיהם, עברם, זיכרונותיהם וזהותם האישית.
 תיאור מצב קודם: המטופלים הפסיכוגריאטרים הממושכים הם אנשים מבוגרים אשר מאושפזים שנים רבות והקשר לעברם הוא רופף ביותר. למטופלים אלה לא נשארו הורים בחיים ובדרך כלל המשפחה היחידה שנותרה להם הם אחים ואחיות, או ילדים אם בכלל. שמנו לב שבעת ביקורי המשפחות, לעיתים קרובות, הקשר בין המשפחה למטופל ניסוב סביב נושאים בנאליים,כגון:אוכל והמטופלים מתקשים למצוא נושאים לשיחה עקב הליקוי של מחלתם ובכך משך זמן הפגישות מתקצר.
 תהליך עבודת הצוות: העבודה על אלבומי התמונות נעשתה בארבעה שלבים:
א. קשר של הצוות עם משפחות המטופלים- הצוות פנה למשפחות וביקש תמונות ילדות ואחרות של המטופלים במטרה לבנות אלבום סיפור חיים אישי. היחס האישי והרצון הכן של הצוות המטפל להעשיר את עולמו האישי של המטופל זכה לתגובות אוהדות ונרגשות לשיתוף פעולה עם המשפחות וגם להכרת תודה מצידם.
ב. קשר של המטופלים עם משפחותיהם- יצירת האלבום ונוכחותו בחיי המטופלים נותנת למשפחות אפשרות להסתכל אחרת על יקירם. בתהליך של חיפוש התמונות ושליחתם אלינו באמצעות דואר אלקטרוני או תמונות מודפסות המשפחות נחשפו לחייהם המשותפים עם המטופלים והעלו זיכרונות. בעת ביקורי המשפחות הדבר התעצם, הייתה התרגשות באוויר ובאמצעות התבוננות באלבום הם העלו יחדיו זיכרונות ילדות וחיזקו את הקשר ביניהם. האלבומים מלווים גם בדפים בהם המשפחות והמטופלים יכולים לכתוב את זיכרונותיהם המשותפים ולצרף לאלבום. הפעילות מקרבת ביניהם.
אנו מוסיפים לאלבום גם תמונות של המטופלים מחיי היומיום שלהם במחלקה,כגון:מסיבות,טיולים וכך המשפחות נחשפות גם לחיי המטופלים במחלקה ויוצרים יחד עוד נושאים לשיחה.
ג. קשר של הצוות עם המטופלים- באמצעות בניית האלבום האישי של המטופלים ניתנה לצוות אפשרות להסתכל מזווית אחרת על המטופל. במסגרת הטיפול הפרטני אנשי הצוות ישבו עם המטופלים האישיים, התבוננו ביחד באלבומים כשהמטופלים נפתחים ומספרים את סיפור חייהם. פעילות העלאת הזיכרונות מקשרת את המטופל לעצמו,לעברו ולאנשים בסביבתו. היא מנצלת את כישורי הזיכרון לטווח הארוך וכישורי השיחה. זכירת דברים מהעבר וסיפורם הם חלק מתהליך העלאת הזיכרונות. דבר זה מזכיר למטופל מי הוא, מה עשה ומה השיג בחייו ובכך מחזקת את תחושת הערך העצמי שלו (אריקסון,1950). דבר זה גרם לחיזוק הקשר האישי עם המטופל ולמטופל תרם לפתיחות ולאדם שישמש עבורו אוזן קשבת לחיבור עם עברו.
ד. עבודה פוטותראפית וטיפולית אחרת עם האלבומים - הפוטותרפיה משמשת ככלי טיפול שמאפשר  למטופל לגלות את עולמו הפנימי העמוק ביותר. בדומה לעבודה עם "כלים השלכתיים" גם פה המטופל יכול להגיע לתובנה בדרך מעודנת. התמונה היא איפה תוצר הבחירה שבאה לידי ביטוי בתזמון ובקשר האישי והרגשי בין הצלם לבין נושא הצילום.
כשאנו עובדים עם התמונות של עצמנו ושל משפחתנו אנו יכולים להתמודד עם אירועים "היסטוריים" שעיצבו את תפיסות עולמנו. אנו יכולים להתמודד עם מיתוסים משפחתיים, עם דברים לא פתורים ועם מקומנו ביחס לאנשים הקרובים לנו מעמדה אחרת. שאלת המפתח שלנו בעבודה עם אנשים ותמונותיהם היא מה הם רואים. לאן התמונה הזאת לוקחת אותם, אלו מחשבות היא מעוררת בהם, אלו תחושות, אלו זיכרונות. התשובות לשאלות הללו יכולות להיות לעתים מאד מאוד מפתיעות והפוכות לאסוציאציות שהתמונה עוררה בנו. העבודה הטיפולית עם האלבום המשפחתי נותנת אפשרות למטופל להבין את המשמעויות הנסתרות בצילומי המשפחה שלו ולבוא במגע עם המיתוסים המשפחתיים ועם נושאים לא פתורים. בנוסף הוא יכול לחוות את עצמו בשלבי החיים השונים שלו דרך הצילומים. באמצעות בניית אלבום התמונות האישי וכתיבת הזיכרונות המטופל משיג תחושת חשיבות ומחזק את תחושת ה"אני" (זונטג,1973).
פתרונות ושיפורים שיושמו - השימוש באלבומים ככלי טיפולי עוזר למטופלים להרוויח קירבה עם סביבתם, מחזק את גבולות "האגו" שלהם, עוזר לרכוש ידע ושליטה ולהשיג תובנה לדרך חשיבתם ותפיסתם המטפורית. מטפלים שונים בין אם פסיכו דינאמיים או מטפלים באומנויות שונות יכולים להשתמש באלבומים כנקודת התייחסות.
תועלת העבודה - כרגע יש בידינו כשבעה אלבומים ואנו בקשר עם עוד שלוש משפחות האמורות להביא תצלומים בזמן הקרוב. למטופלים אשר אין בידינו להשיג את תמונותיהם אנו מארגנים אלבום אישי מתמונות אותם אנו מצלמים באירועים בבית  החולים ותמונות אותם מצלמים המטופלים עצמם.
את האלבומים אנו מקבלים בתרומה מחנות צילום אשר יצרה קשר עם ספק אלבומים הנותן לנו אלבומים פגומים במקצת אך במצב מצוין.
שימור השיפורים לאורך זמן: אלבומי המטופלים יוצגו בתערוכה פתוחה לכלל המטופלים והעובדים של בית החולים .
כיווני שיפור עתידיים: שימוש באלבום תמונות אישי ככלי טיפולי במסגרת הנחיה קבוצתית.      

השקום באזור המשולש - טירה, טייבה, וקלנסואה.       
התחנה לבריאות הנפש טייבה.

שירות פסיכיאטרי ניתן לאזור המשולש מזה 24 שנים
במרוצת השנים ואחר עבודה קשה בשטח, נתגלתה בעיית שקום החולים באזור שכן ללא שקום, החולים הסתובבו באפס מעש, שוטטו ברחובות, ישבו בבתי קפה, ולעתים אף בחלקם נפלו קורבן לשימוש בסמים או להתנהגות עבריינית. בכך היוו נטל על משפחותיהם ועל החברה כולה.
    לאחר מאמצים צוות התחנה הצליח לשכנע את הממונים בצורך להקמת מערכות שקומיות.
כיום פועל בטייבה, מפעל שקום, וכן מועדון חברתי. תעסוקה נתמכת, חונכות ומתנ"ס.
צוות התחנה לבריאות הנפש ביחד עם צוות "שכולו טוב"  ינסו לעניין אתכם בעבודת המפעל המוגן.
אודות יתר הפעילויות שעדיין בחיתולים נעדכן בהזדמנות הבאה.
המפעל המוגן נפתח לפני כשנה וחצי.  , כיום עובדים שם כ 50 חולים.
החולים עובדים שם 5   ימים בשבוע והם מקבלים שכר סמלי, שכר מועט זה, מהווה תוספת משמעותית לקצבת הנכות אשר החולים מקבלים מביטוח לאומי. דבר אשר מעלה ולו במעט את רמתם הכלכלית של החולים.
    החולים עוברים בדיקת התאמה ע"י ועדת סל שקום.
עבודתה של וועדת סל השקום השתפרה באופן ניכר הודות העברתה אל תוך התחנה לבריאות הנפש בטייבה.
עקב נחישותו של צוות התחנה ובזכות עבודתו הנמרצת- נפתחו מסגרות שקום נוספות כפי שתואר.
קיים שתוף פעולה מלא ופורה בין צוות התחנה לבין מנהלי מסגרות השיקום הנוספות בקהילה. כ"כ צוות התחנה שותף לבניית תוכניות שקום של המתמודדים ועוקב בקפידה אחרי יישומן.
   אין ספק ששיתוף הפעולה הזה נותן את תוצאותיו בקידום תהליך ההחלמה והשקום של החולים.
נציג כאמור את תנופת מערך השקום שהתפתח באזור המשולש . לרבות מפעל השיקום.

   הודות לשיתוף הפעולה עם אגודת שכולו טוב,וכן המרכז לקידום בבאקה, כיום מעל ל- 100 מטופלים מוצאים את עצמם משובצים ב מפעל השקום 50 חולים,ב תעסוקה נתמכת, כ 20 , חונכות כ 30חולים ועוד כ 20 חולים במועדון חברתי ומתנ"ס קלנסואה..

תהליך השקום עוזר מאוד לחולים בהעלאת הביטחון העצמי, הערך העצמי, והאמונה שהם מסוגלים לתפקד למרות מגבלותיהם . כ"כ עוזר למשפחות שלעתים לא יודעים מה לעשות עם החולים השורצים בבית ורק מפריעים למשפחה לנהל אורח חיים סביר.
וכמו כן שומר טוב על החברה מפני עבריינות מיותרת שעלולה לצמוח מאי-תעסוקה.

   צוות התחנה בשיתוף עם צוות שכולו טוב דואגים מאוד להשריש ולהעמיק את עניין השקום באזור המשולש. ולשמרו לטווח ארוך - על כן אנו באופן עולה דואגים לפתוח מערכות שקומיות תומכות נוספות.

 מרכז טרום תעסוקתי-תרבות העבודה.
ריפוי בעיסוק

תיאור הנושא ותקופת פעילות: מרכז טרום תעסוקתי  פעיל כ-12 שנים במסגרת ביה"ח לב השרון. מרכז זה ממוקם בבית החולים ומהווה סביבת עבודה מוגנת עבור מטופלים מכלל המחלקות בבית החולים. מטרתו לאפשר תעסוקה שוטפת על בסיס יומי קבוע  תוך כדי תגמול המטופלים בשכר הנקרא "דמי עידוד" ומשקף את עבודתם והתמדתם בה.
הערכות לקראת הפיכת מרכז תרבות העבודה למרכז טרום תעסוקתי:
• יצירת קשר והסדר אספקת עבודה עם ספקים בשוק החופשי.
• הערכות המקום לקליטת עבודות ועובדים בכמות גדולה (מידוף המחסן,ריהוט במרכז בהתאם לצרכים החדשים)
• הכנסת מערך מחשוב מסודר.
• הסדר קליטת מטופלים בטופס קליטה ייחודי ,אבחון ומעקב של מרפאה בעיסוק.
• פנייה לכלל מחלקות בית החולים להפנות מטופלים לתרבות העבודה.
• יצירת לויאליות בין המטופלים העובדים למקום ולקבוצת השווים.
• הקצאת רווחי המרכז לטובת המטופלים העובדים.
• הרחבת שעות פתיחת המרכז.
יישום התהליך בפועל: כיום ישנם 32 מטופלים עובדים במסגרת תרבות העבודה כאשר 15 מתוכם שייכים למחלקה סגורה והשאר מכלל מחלקות בית החולים.
תהליכים שיקומיים למטופלים במרכז תרבות העבודה.
• חיזוק ותגבור מעמד המטופל העובד במסגרת המרכז.
• העלאת המודעות בקרב המטופלים לנוכח מעמדם ונחיצותם לקיום העבודה הסדירה.
• עידוד המטופלים להתמדה ולהסתייעות בזולת לצורך ביצוע העבודה.
• קידום המטופלים ודרבונם להתנסות בעבודות חדשות.
• עירוב המטופלים בתהליך העבודה החל מאספקה ועד להחזרה לספק.
• עירוב המטופלים בקשיים ובצרכי המערכת (עמידה בלוח זמנים).
• מתן הזדמנות שווה למטופלים בהתנסות יצירת הצגת ומכירת מוצרים שהכינו בעצמם ללקוחות פוטנציאלים (במסגרת ירידים בסוכות,חנוכה וט"ו בשבט).
• העלאת השכר היומי של המטופלים ,קיום "מסיבת עידוד" למטופלים העובדים במרכז אחת לחודשיים והענקת שי אחת לשנה-זאת מרווחי המרכז.
• שעות הפעילות הורחבו גם לשעות הצהריים כדי לתת מענה למטופלים גם בשעות אלו .
• מעקב אחרי המטופל גם לאחר שחרורו מבית החולים.
ספקי עבודה ותעסוקה-ישנם ארבע ספקי עבודה קבועים: מפעל א.ג.י.ג  ומפעל "עיצובים 2000"(שוק חופשי) מפעל המשקם (שיקומי משה"ב) ספקים אלו מעבירים עבודות רצופות ומגוונות על בסיס קבוע תוך תשלום הוגן עבור הביצוע.
במקביל לעבודה השוטפת, מתקיימים ירידים בהם נמכרים מוצרים ייחודיים פרי ידי המטופלים.
בנוסף,במקום מתבצעות עבודות שונות בהתנדבות עבור בית החולים-תיוקים ,קיפול בגדים ושליחויות שונות.         
מיון ושילוב-מטופלים נקלטים במרכז לאחר אבחון על ידי מרפאה בעיסוק תוך התאמת עבודתם במקום לתוכנית שיקומית אישית.
• במהלך השנה התבסס מערך מסודר של קליטת מטופלים (מעבר דרך מרפא בעיסוק ומילוי טופס ע"י המפנה) וזאת ע"מ למקסם קליטה מוצלחת והתאמת העבודה למטופל.
• שילוב המטופל הנו מבוקר והדרגתי במסגרת העבודה ובמערך החברתי של המרכז.
• הצגה של מטופלים חדשים והצמדת "חונך" (מטופל ותיק) למטופל הנקלט.
העבודות שעושים המטופלים-במקום מתבצעות עבודות:  השחלה,הברגה,מיון,קיפול,אריזה,חיתוך,איסוף,גזירה,מילוי,הרכבה ועוד מגוון של עבודות הדורשות מיומנות מוטורית גסה ועדינה, ומיומנויות קוגניטיביות וחברתיות.
עבודה מתבצעת בקבוצה  או באופן פרטני ומותאמות אישית לרמתו ויכולתו של המטופל.
שימור השיפורים לאורך זמן: קיים קשר רציף בין  אחראית המרכז לכלל המחלקות המפנות ומתקיים דיווח יומי על כל מטופל.
• יצירת מכנה משותף במסגרת העבודה במקום, על ידי עידוד המטופלים לשיתוף פעולה ועזרה הדדית (ביצוע עבודות הדורשות זאת).
• שמירה וחיזוק קשרים קיימים עם ספקי תעסוקה ויצירת קשרים עם חדשים.
• גיוס עבודות הנותנות מענה לרמות עבודה שונות בקרב המטופלים.
כיווני שיפור עתידיים- הגדלת מבנה תרבות העבודה או העתקתו למבנה אשר יאפשר קליטת כמות מטופלים גדולה יותר וחלוקתם לרמות וסוגי העבודות השונות.
• הוספת שעות עבודה לצורך פתיחת המקום כל יום בשעות הצהריים
• גיוס מתנדבים.
• קידום פרוייקטים חדשים להכנה ושיווק "מוצר ייחודי"

התפלגות הכנסות מועדון תרבות העבודה בשנים 2006-2009

הטמעת תחקיר אירוע אלימות לצורך למידה פנים ארגונית בקרב הצוות הסיעודי.
מנהל הסיעוד

האלימות בחברה מתרחבת, מתעצמת והופכת לצערנו לחלק משגרת חיינו. הגורמים להתנהגות אלימה של מטופלים במרכזי בריאות הנפש הם רבים וחלקם מהווים חלק ממגמה תרבותית של החברה.
האלימות במרכזים הרפואיים, מאיצה את תהליכי השחיקה של העובדים ופוגעת באמון הבסיסי המקצועי שבין המטופלים/ המשפחות והמטפלים. פגיעת עובדים כתוצאה מתקיפה גורמת להיעדרות מעבודה כתוצאה מפציעה, לעזיבת מקום העבודה ולמחסור עובדים. אלימות מטופלים יכולה גם לגרום לפגיעה ברכוש הארגון ולפגיעה כלכלית בארגון.
לדוגמה, במרכזנו, מספר אירועי האלימות המדווחים לניהול סיכונים, בשנת 2009 היו 548 מקרים. מתוכם, 144 הופנו כלפי צוות סיעודי, ו- 29 מקרים כלפי רכוש.
מכאן, עלינו להתמודד עם האלימות, למגר אותה ובכך ליצור אווירה טיפולית ומקצועית המקדמת גדילה והתפתחות אישית של הנוגעים בדבר, כמו גם לחיסכון לארגון.
היכולת להתמודד עם אלימות היא בין היתר היכולת לקיים למידה מטעויות ומהצלחות.
במסגרת ההכשרה המגוונת להתמודדות עם מצבי אלימות שונים, אשר נתנו לצוות הסיעודי, שמנו לנו למטרה הפעם להכשיר את הצוות הסיעודי לבצע תחקיר אירוע על מנת שלצוות המחלקתי יהיו  הכלים לתחקר אירוע וללמוד מההצלחות ומהטעויות. המגמה היא כי כל צוות מחלקה יתחקר כל אירוע שיארע במחלקתו וילמד מהלקחים, על מנת לשפר אסטרטגיות באירוע הבא.
לקראת ההטמעה, הכנו ערכת למידה המכילה שלושה סרטי סימולציה של אירועים אשר שישמשו חומר לניתוח אירועים במהלך ההכשרה: ניהול אירוע במחלקה סגורה, אירוע אלימות בחדר מיון, תקשורת בין צוותים רב מקצועיים. ראוי לציין כי כ"שחקנים" שמשו עובדים מצוות בית החולים; מנהל ומשק, רופאים, עבודה סוציאלית וסיעוד.
כמו כן, הוכנה ערכת הדרכה הכוללת מצגת מתודולוגית על תחקיר, ניתוח אירועים שבוצעו ע"י צוותים והנחיות הדרכתיות לבצוע תחקיר.
בשלב הראשון  הוכשר צוות סיעודי בכיר. בשלבים שלאחר מכן הוכשרו שאר אנשי הצוות הסיעודי בכל הרמות; אחיות מוסמכות, אחיות מעשיות וכוחות עזר. סה"כ 140 עובדי סיעוד. כיום כלי זה משמש את הצוות הסיעודי במחלקה לנתח כל אירוע חריג שמתרחש.
בשנה הקרובה נבדוק עד כמה הלמידה מניתוחי תחקיר האירוע סייע בהפחתת ההתנהגות האלימה של המטופלים (מס' אירועי האלימות בשנה הקרובה), האם קיימת מגמת ירידה בתקיפת אנשי צוות סיעודי (מס' אנשי הצוות שהותקפו), האם קיימת מגמת ירידה במספר תאונות העבודה הנובעות מתקיפת אנשי צוות סיעודי (מס' ימי היעדרות מהעבודה במהלך שנה, הנובעים מתקיפת אנשי צוות), הוצאות הארגון הנובעות מפגיעה בעובדים ופגיעה ברכוש.
ניתן וגם חשוב, להטמיע הכשרה כזו, לכלל צוותי העובדים בבית החולים כי גם הם חשופים לתקיפת מטופלים אלימים.

הצוותים הזוכים:

מקום ראשון: צוות מחלקה ח'.

מקום שני: צוות מרפאת טייבה

מקום שלישי: צוות מחלקה ה'.