הצילום ככלי טיפולי במחלקה הפסיכוגריאטרית

מחלקה ט.

תיאור הנושא: הושם דגש על אוכלוסיית מטופלים פסיכוגריאטריים ממושכים הסובלים מליקוי בכל תחומי האישיות, בעיקר בתחום הקוגניטיבי והחברתי. מתוך בדיקה במחלקה של סל הטיפולים הפרטניים הניתנים לאוכלוסייה המטופלים הממושכים עלה כי הם פחות נהנים מטיפולים אישיים. בנוסף נוכחנו לדעת שהצילום נתפס ככלי יצירה לגיטימי למטופלים הגברים, דבר שמעודד אותם להשתתף בדרך טיפולית זו.

תקופת פעילות: כשנה וחצי במסגרת טיפול פרטני בחולים פסיכוגריאטריים כרוניים.

תיאור מצב קודם: השימוש בכלי טיפולי זה לא היה קיים בעבר. מטופלים אלה שטופלו שנים רבות באמצעים שונים נרתעים, בדרך כלל, מלמידה חדשה באמצעות שימוש בטכנולוגיה חדישה, כגון: צילום.

תהליך עבודת הצוות: בטיפול נפשי עם אוכלוסייה מבוגרת הצילום מהווה הזמנה להיכנס לעולם, שבדרך כלל, סגור לאדם מן החוץ. לצילום יש את האפשרות להמחיש ולתפוס רגע, כך שאנו הצופים, יכולים להביט בדמות מקרוב ולגלות את הדקויות שלרוב נעלמות מתודעתנו. היות והצילום גם מכפיל חוויה וגם משנה אותנו לפי ראייתנו הסובייקטיבית, הוא משמש באותו הזמן ככלי מטפורי כדי לחבר רעיון, תמונה וסמל למסגרת אחת בשיקוף ראיית העולם במציאות. האישור להיכנס לחייו של המטופל דרך השימוש בתצלומים מהווה רשות להרהר ביחד איתו, לחשוף רגשות, זיכרונות ומחשבות אשר התעוררו באמצעות תצלומיו. דבר זה עוזר גם להשיג תובנות וגם עוזר בשיקוף רגשות (זונטג,1973).
נבחרו מספר מטופלים פסיכוגריאטריים כרוניים גברים ונשים שלמדו את הנושא במסגרת טיפול פרטני בהנחיית מטפלת מוסמכת בפוטותרפיה. ככל שהמפגשים התקדמו ההתיידדות עם הכלי (המצלמה) הלכה והעמיקה, כך שהמטופלים חשו יותר ויותר בטחון וחופש "לבטא" את עצמם דרך עדשת המצלמה וכן להיפתח רגשית בעת ניתוח תוצאות הצילומים.

פתרונות ושיפורים שיושמו: השימוש בצילום ככלי טיפולי עוזר למטופלים להרוויח קירבה עם סביבתם, מחזק את גבולות "האגו" שלהם, עוזר לרכוש ידע ושליטה ולהשיג תובנה לדרך חשיבתם ותפיסתם המטפורית. הצילום מרכיב מרחב משמעותי בין סובייקט ולאובייקט, דבר שמקל על המטופלים הסובלים מסכיזופרניה להתחבר לחוויות בעולם החיצוני. כאשר המטופלים-צלמים מצלמים מתאפשר המרחב כדי להשתייך לאובייקט בלי שירגישו מאוימים, או לכודים בו. יש להם את השליטה בסביבתם ולא להיפך.

תועלת העבודה: השימוש בצילום ככלי טיפולי הפכה את המטופלים מאנשים פסיביים לאקטיביים. תצלומי הפרחים והחפצים הדוממים תלויים בחדרי המטופלים וכן מקשטים את לובי המחלקה והפרוזדורים. דבר זה גורם למטופלים תחושת גאווה, קירבה ושייכות למחלקה שמהווה תחליף לבית למטופלים אלו. בנוסף יצירותיהם תורמות לקישוט המחלקה מבחינה אסטטית. המטופלים מקבלים מהצוות חיזוקים חיוביים על פועלם, דבר שעוזר בשיפור הדימוי העצמי והעלאת הביטחון האישי של המטופלים בעצמם וביכולותיהם.
חשוב לציין שפעילות זו אינה כרוכה בהוצאה כספית רבה.

שימור השיפורים לאורך זמן: תצלומי המטופלים הוצגו בתערוכה פתוחה לכלל המטופלים והעובדים של בית החולים במסגרת חגיגות טו בשבט.

כיווני שיפור עתידיים: שימוש בצילום ככלי טיפולי במסגרת קבוצה טיפולית ולא רק כטיפול פרטני.
חוג צילום במסגרת מרכז ביטוי הכולל בנית חדר פיתוח תמונות.